|
[1] ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
[2] ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה
[3] ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
[4] כי אם מאן אתה לשלח את עמי־הנני מביא מחר ארבה בגבלך
[5] וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה
[6] ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
[7] ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש־שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
[8] ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
[9] ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך־כי חג יהוה לנו
[10] ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
[11] לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה־כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
[12] ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד
[13] ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה־ורוח הקדים נשא את הארבה
[14] ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד־לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
[15] ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
[16] וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם־ולכם
[17] ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
[18] ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
[19] ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
[20] ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
[21] ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך
[22] ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
[23] לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו־שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
[24] ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה־רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
[25] ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו
[26] וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה־כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
[27] ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
[28] ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני־כי ביום ראתך פני תמות
[29] ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך
|