|
[1] ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
[2] כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
[3] הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן־דבר כבד מאד
[4] והפלה יהוה־בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
[5] וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה־בארץ
[6] ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
[7] וישלח פרעה־והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
[8] ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
[9] והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת־בכל ארץ מצרים
[10] ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
[11] ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה־מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים
[12] ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
[13] ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
[14] כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך־בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ
[15] כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
[16] ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
[17] עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
[18] הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה
[19] ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה־וירד עלהם הברד ומתו
[20] הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה־הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
[21] ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה־ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
[22] ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה־בארץ מצרים
[23] ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
[24] ויהי ברד־ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד־אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי
[25] ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
[26] רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל־לא היה ברד
[27] וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
[28] העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
[29] ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
[30] ואתה ועבדיך ידעתי־כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
[31] והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
[32] והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
[33] ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה
[34] וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת־ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
[35] ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה
|