|
[1]ויאמריהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
[2]כיאם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
[3]הנהיד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן־דבר כבד מאד
[4]והפלהיהוה־בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
[5]וישםיהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה־בארץ
[6]ויעשיהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
[7]וישלחפרעה־והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
[8]ויאמריהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
[9]והיהלאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת־בכל ארץ מצרים
[10]ויקחואת פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
[11]ולאיכלו החרטמים לעמד לפני משה־מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים
[12]ויחזקיהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
[13]ויאמריהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
[14]כיבפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך־בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ
[15]כיעתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
[16]ואולםבעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
[17]עודךמסתולל בעמי לבלתי שלחם
[18]הנניממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה
[19]ועתהשלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה־וירד עלהם הברד ומתו
[20]היראאת דבר יהוה מעבדי פרעה־הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
[21]ואשרלא שם לבו אל דבר יהוה־ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
[22]ויאמריהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה־בארץ מצרים
[23]ויטמשה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
[24]ויהיברד־ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד־אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי
[25]ויךהברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
[26]רקבארץ גשן אשר שם בני ישראל־לא היה ברד
[27]וישלחפרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
[28]העתירואל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
[29]ויאמראליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
[30]ואתהועבדיך ידעתי־כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
[31]והפשתהוהשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
[32]והחטהוהכסמת לא נכו כי אפילת הנה
[33]ויצאמשה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה
[34]ויראפרעה כי חדל המטר והברד והקלת־ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
[35]ויחזקלב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה
|