|
[1]ויאמריהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
[2]החדשהזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
[3]דברואל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת־שה לבית
[4]ואםימעט הבית מהיות משה־ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה
[5]שהתמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
[6]והיהלכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל־בין הערבים
[7]ולקחומן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף־על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
[8]ואכלואת הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
[9]אלתאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
[10]ולאתותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
[11]וככהתאכלו אתו־מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
[12]ועברתיבארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
[13]והיההדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
[14]והיההיום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
[15]שבעתימים מצות תאכלו־אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל־מיום הראשן עד יום השבעי
[16]וביוםהראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם־אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
[17]ושמרתםאת המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם־חקת עולם
[18]בראשןבארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש־בערב
[19]שבעתימים־שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל־בגר ובאזרח הארץ
[20]כלמחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
[21]ויקראמשה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם־ושחטו הפסח
[22]ולקחתםאגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו־עד בקר
[23]ועבריהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף
[24]ושמרתםאת הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
[25]והיהכי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם־כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת
[26]והיהכי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
[27]ואמרתםזבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
[28]וילכוויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
[29]ויהיבחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
[30]ויקםפרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
[31]ויקראלמשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי־גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם
[32]גםצאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
[33]ותחזקמצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
[34]וישאהעם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם
[35]ובניישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת
[36]ויהוהנתן את חן העם בעיני מצרים־וישאלום וינצלו את מצרים
[37]ויסעובני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
[38]וגםערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
[39]ויאפואת הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות־כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
[40]ומושבבני ישראל אשר ישבו במצרים־שלשים שנה וארבע מאות שנה
[41]ויהימקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
[42]לילשמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
[43]ויאמריהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
[44]וכלעבד איש מקנת כסף־ומלתה אתו אז יאכל בו
[45]תושבושכיר לא יאכל בו
[46]בביתאחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו
[47]כלעדת ישראל יעשו אתו
[48]וכייגור אתך גר ועשה פסח ליהוה־המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
[49]תורהאחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
[50]ויעשוכל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
[51]ויהיבעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים־על צבאתם
|