|
[1] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[2] בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה
[3] ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית
[4] ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת
[5] לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה־לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך
[6] ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי
[7] רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה
[8] ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה־ותהיי לי
[9] וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן
[10] ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי
[11] ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך
[12] ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך
[13] ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי [Q: שש] ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי [Q: אכלת] ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה
[14] ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך־נאם אדני יהוה
[15] ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי
[16] ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה
[17] ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם
[18] ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי [Q: נתת] לפניהם
[19] ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה
[20] ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול־המעט מתזנותך [Q: מתזנותיך]
[21] ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם
[22] ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי [Q: זכרת] את ימי נעוריך־בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית
[23] ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה
[24] ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב
[25] אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנותך [Q: תזנותיך]
[26] ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני
[27] והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים־הנכלמות מדרכך זמה
[28] ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת
[29] ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת
[30] מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה־בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת
[31] בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי [Q: עשית] בכל רחוב ולא הייתי [Q: היית] כזונה לקלס אתנן
[32] האשה המנאפת־תחת אישה תקח את זרים
[33] לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך
[34] ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך־ותהי להפך
[35] לכן זונה שמעי דבר יהוה
[36] כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם
[37] לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך
[38] ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה
[39] ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה
[40] והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם
[41] ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד
[42] והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד
[43] יען אשר לא זכרתי [Q: זכרת] את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי [Q: עשית] את הזמה על כל תועבתיך
[44] הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה
[45] בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן־אמכן חתית ואביכן אמרי
[46] ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך־סדם ובנותיה
[47] ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי [Q: עשית] כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך
[48] חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה־כאשר עשית את ובנותיך
[49] הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה
[50] ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי
[51] ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך [Q: אחותיך] בכל תועבתיך אשר עשיתי [Q: עשית]
[52] גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך
[53] ושבתי את שביתהן־את שבית [Q: שבות] סדם ובנותיה ואת שבית [Q: שבות] שמרון ובנותיה ושבית [Q: ושבות] שביתיך בתוכהנה
[54] למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית־בנחמך אתן
[55] ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן
[56] ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך
[57] בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב
[58] את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים־נאם יהוה
[59] כי כה אמר אדני יהוה ועשית [Q: ועשיתי] אותך כאשר עשית־אשר בזית אלה להפר ברית
[60] וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם
[61] וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך
[62] והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה
[63] למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך־בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה
|