|
[1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[2]בן אדם־שתים נשים בנות אם אחת היו
[3]ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן
[4]ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן־שמרון אהלה וירושלם אהליבה
[5]ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים
[6]לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים
[7]ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה
[8]ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה־כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה
[9]לכן נתתיה ביד מאהביה־ביד בני אשור אשר עגבה עליהם
[10]המה גלו ערותה־בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה
[11]ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה־מזנוני אחותה
[12]אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים־בחורי חמד כלם
[13]וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן
[14]ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים [Q: כשדים] חקקים בששר
[15]חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם־מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם
[16]ותעגב [Q: ותעגבה] עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה
[17]ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם־ותקע נפשה מהם
[18]ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה
[19]ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים
[20]ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם
[21]ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך
[22]לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב
[23]בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם־שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם
[24]ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים־צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם
[25]ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה־אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש
[26]והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך
[27]והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד
[28]כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת־ביד אשר נקעה נפשך מהם
[29]ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך
[30]עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם
[31]בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך
[32]כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל
[33]שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון
[34]ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי־ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה
[35]לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך
[36]ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן
[37]כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה
[38]עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו
[39]ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי
[40]ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק־אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי
[41]וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה
[42]וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים [Q: סבאים] ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן
[43]ואמר לבלה נאופים עת [Q: עתה] יזנה [Q: יזנו] תזנותה והיא
[44]ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה־אשת הזמה
[45]ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם־משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן
[46]כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז
[47]ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו
[48]והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה
[49]ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה
|