|
[1] ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר
[2] בן אדם כתוב [Q: כתב] לך את שם היום־את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה
[3] ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים
[4] אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא
[5] מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה
[6] לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים־סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל
[7] כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר
[8] להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע־לבלתי הכסות
[9] לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה
[10] הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו
[11] והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה־תתם חלאתה
[12] תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה
[13] בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת־מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך
[14] אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה
[15] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[16] בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך
[17] האנק דם מתים אבל לא תעשה־פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל
[18] ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי
[19] ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה
[20] ואמר אליהם דבר יהוה־היה אלי לאמר
[21] אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו
[22] ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו
[23] ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם־לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו
[24] והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה־וידעתם כי אני אדני יהוה
[25] ואתה בן אדם־הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם
[26] ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים
[27] ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה
|