|
[1] ויאמר אלי־בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל
[2] ואפתח את פי ויאכילני את המגלה הזאת
[3] ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק
[4] ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם
[5] כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון־אתה שלוח אל בית ישראל
[6] לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך
[7] ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך־כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה
[8] הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם
[9] כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה
[10] ויאמר אלי בן אדם־את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע
[11] ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו
[12] ותשאני רוח־ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו
[13] וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול
[14] ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה
[15] ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר [Q: ואשב]־המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם
[16] ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[17] בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני
[18] באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו־הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש
[19] ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה־הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת
[20] ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש
[21] ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק־והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת
[22] ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך
[23] ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני
[24] ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך
[25] ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם
[26] ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה
[27] ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה
|