|
[1] ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר
[2] בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם
[3] כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי
[4] ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ
[5] ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך
[6] והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך
[7] וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו
[8] כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה
[9] והכעסתי־לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם
[10] והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך
[11] כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך
[12] בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה
[13] והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם
[14] אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך־נאם אדני יהוה
[15] בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה־בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה
[16] קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה
[17] ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר
[18] בן אדם־נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות־את יורדי בור
[19] ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים
[20] בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה
[21] ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול־את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב
[22] שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב
[23] אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים
[24] שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור
[25] בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה־סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן
[26] שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים
[27] ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם־כי חתית גבורים בארץ חיים
[28] ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב־את חללי חרב
[29] שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור
[30] שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור
[31] אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה־חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה
[32] כי נתתי את חתיתו [Q: חתיתי] בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה־נאם אדני יהוה
|