|
[1] ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו
[2] והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת
[3] וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו
[4] ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה
[5] ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על [Q: אל] תחס עיניכם [Q: עינכם] ואל תחמלו
[6] זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית
[7] ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים־צאו ויצאו והכו בעיר
[8] ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם
[9] ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה
[10] וגם אני־לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי
[11] והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר [Q: ככל אשר] צויתני
|