|
[1] ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה
[2] ואראה והנה דמות כמראה אש־ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה
[3] וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה
[4] והנה שם־כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה
[5] ויאמר אלי־בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה
[6] ויאמר אלי־בן אדם הראה אתה מהם [Q: מה הם] עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות
[7] ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר
[8] ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד
[9] ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה
[10] ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל־מחקה על הקיר סביב סביב
[11] ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה
[12] ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו־עזב יהוה את הארץ
[13] ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים
[14] ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז
[15] ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה
[16] ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש
[17] ויאמר אלי הראית בן אדם־הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם
[18] וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם
|