|
[1] ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
[2] ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
[3] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
[4] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים־ארץ ושמים
[5] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
[6] ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
[7] וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
[8] ויטע יהוה אלהים גן בעדן־מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
[9] ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל־ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
[10] ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
[11] שם האחד פישון־הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
[12] וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
[13] ושם הנהר השני גיחון־הוא הסובב את כל ארץ כוש
[14] ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
[15] ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
[16] ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
[17] ומעץ הדעת טוב ורע־לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו־מות תמות
[18] ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
[19] ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
[20] ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
[21] ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
[22] ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
[23] ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
[24] על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
[25] ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו
|