|
[1] וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם
[2] וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה־כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר
[3] ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה
[4] ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
[5] ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
[6] ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום־והנה רחל בתו באה עם הצאן
[7] ויאמר הן עוד היום גדול־לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
[8] ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן
[9] עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה־כי רעה הוא
[10] ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
[11] וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך
[12] ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
[13] ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
[14] ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
[15] ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
[16] וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
[17] ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
[18] ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
[19] ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי
[20] ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
[21] ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
[22] ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
[23] ויהי בערב־ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה
[24] ויתן לבן לה את זלפה שפחתו־ללאה בתו שפחה
[25] ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי־הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
[26] ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו־לתת הצעירה לפני הבכירה
[27] מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
[28] ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
[29] ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו־לה לשפחה
[30] ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות
[31] וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
[32] ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי־כי עתה יאהבני אישי
[33] ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון
[34] ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי
[35] ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה־על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת
|