|
[1]ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
[2]ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן
[3]ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
[4]ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
[5]ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
[6]ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
[7]ותהר עוד־ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
[8]ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי־גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי
[9]ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
[10]ותלד זלפה שפחת לאה־ליעקב בן
[11]ותאמר לאה בגד [Q: בא גד] ותקרא את שמו גד
[12]ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
[13]ותאמר לאה־באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר
[14]וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך
[15]ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך
[16]ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא
[17]וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
[18]ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר
[19]ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
[20]ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב־הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון
[21]ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה
[22]ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
[23]ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
[24]ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
[25]ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי
[26]תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן־ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
[27]ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
[28]ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
[29]ויאמר אליו־אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי
[30]כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי־לביתי
[31]ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה־אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
[32]אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי
[33]וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים־גנוב הוא אתי
[34]ויאמר לבן הן לו יהי כדברך
[35]ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
[36]וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן־הנותרת
[37]ויקח לו יעקב מקל לבנה לח־ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות־מחשף הלבן אשר על המקלות
[38]ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים־אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
[39]ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים
[40]והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
[41]והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים־ליחמנה במקלות
[42]ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב
[43]ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים
|