|
[1] והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה
[2] ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה
[3] ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה־ליהוה
[4] והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו
[5] ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו
[6] ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
[7] הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו
[8] ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו
[9] ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
[10] ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה
[11] ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך
[12] כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
[13] ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא
[14] הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני
[15] ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו
[16] ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן
[17] וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך
[18] ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך
[19] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה
[20] ותלד עדה את יבל הוא היה־אבי ישב אהל ומקנה
[21] ושם אחיו יובל הוא היה־אבי כל תפש כנור ועוגב
[22] וצלה גם הוא ילדה את תובל קין־לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה
[23] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי־נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי
[24] כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה
[25] וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר־תחת הבל כי הרגו קין
[26] ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה
|