|
[1] והרעב כבד בארץ
[2] ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל
[3] ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
[4] אם ישך משלח את אחינו אתנו־נרדה ונשברה לך אכל
[5] ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
[6] ויאמר ישראל למה הרעתם לי־להגיד לאיש העוד לכם אח
[7] ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע־כי יאמר הורידו את אחיכם
[8] ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי־ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
[9] אנכי אערבנו־מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים
[10] כי לולא התמהמהנו־כי עתה שבנו זה פעמים
[11] ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו־קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים
[12] וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם־אולי משגה הוא
[13] ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש
[14] ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
[15] ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף
[16] וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים
[17] ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף
[18] וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים־להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
[19] ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית
[20] ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
[21] ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו
[22] וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו
[23] ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם־כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון
[24] ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם
[25] ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם
[26] ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
[27] וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם־העודנו חי
[28] ויאמרו שלום לעבדך לאבינו־עודנו חי ויקדו וישתחו [Q: וישתחוו]
[29] וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
[30] וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
[31] וירחץ פניו ויצא ויתאפק־ויאמר שימו לחם
[32] וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם־כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים
[33] וישבו לפניו־הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו
[34] וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו
|