|
[1] ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
[2] ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו
[3] ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
[4] הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
[5] וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום
[6] וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו
[7] ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
[8] ונח מצא חן בעיני יהוה
[9] אלה תולדת נח־נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח
[10] ויולד נח שלשה בנים־את שם את חם ואת יפת
[11] ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
[12] וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ
[13] ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני־כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
[14] עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
[15] וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
[16] צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה
[17] ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
[18] והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה־אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
[19] ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה־להחית אתך זכר ונקבה יהיו
[20] מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו־שנים מכל יבאו אליך להחיות
[21] ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
[22] ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים־כן עשה
|