|
[1] ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
[2] מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה־איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים־איש ואשתו
[3] גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ
[4] כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
[5] ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה
[6] ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ
[7] ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו־אל התבה מפני מי המבול
[8] מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף־וכל אשר רמש על האדמה
[9] שנים שנים באו אל נח אל התבה־זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח
[10] ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ
[11] בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש־ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו
[12] ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
[13] בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם־אל התבה
[14] המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף
[15] ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים
[16] והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו
[17] ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
[18] ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים
[19] והמים גברו מאד מאד־על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים
[20] חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים
[21] ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ־וכל האדם
[22] כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה־מתו
[23] וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה
[24] ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום
|