|
[1] המשא אשר חזה חבקוק הנביא
[2] עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע
[3] למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא
[4] על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל
[5] ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר
[6] כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו
[7] אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא
[8] וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו־יעפו כנשר חש לאכול
[9] כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי
[10] והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה
[11] אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו
[12] הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי־לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו
[13] טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים־תחריש בבלע רשע צדיק ממנו
[14] ותעשה אדם כדגי הים־כרמש לא משל בו
[15] כלה בחכה העלה־יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל
[16] על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה
[17] העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול
|