|
[1] על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי
[2] ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות־למען ירוץ קורא בו
[3] כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו־כי בא יבא לא יאחר
[4] הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה
[5] ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים
[6] הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו־עד מתי ומכביד עליו עבטיט
[7] הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו
[8] כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה
[9] הוי בצע בצע רע־לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע
[10] יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך
[11] כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה
[12] הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה
[13] הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו
[14] כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים
[15] הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר־למען הביט על מעוריהם
[16] שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך
[17] כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה
[18] מה הועיל פסל כי פסלו יצרו־מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים
[19] הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה־הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו
[20] ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ
|