|
[1] בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש־היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר
[2] כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות
[3] ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר
[4] העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים־והבית הזה חרב
[5] ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם
[6] זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר־משתכר אל צרור נקוב
[7] כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם
[8] עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד [Q: ואכבדה] אמר יהוה
[9] פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות־יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו
[10] על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה
[11] ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים
[12] וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה
[13] ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה־לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה
[14] ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם
[15] ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך
|