|
[1] בשביעי בעשרים ואחד לחדש־היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר
[2] אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול־ואל שארית העם לאמר
[3] מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה־הלוא כמהו כאין בעיניכם
[4] ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה־ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות
[5] את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם־אל תיראו
[6] כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה
[7] והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד־אמר יהוה צבאות
[8] לי הכסף ולי הזהב־נאם יהוה צבאות
[9] גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון־אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות
[10] בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש־היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר
[11] כה אמר יהוה צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר
[12] הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל־היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא
[13] ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא
[14] ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא
[15] ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה
[16] מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים
[17] הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד־את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה
[18] שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה־שימו לבבכם
[19] העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא־מן היום הזה אברך
[20] ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר
[21] אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ
[22] והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו
[23] ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות
|