|
[1]שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ־כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ
[2]אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו
[3]על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו
[4]אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן
[5]וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך
[6]נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך [Q: ואמאסך] מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
[7]כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר
[8]חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו
[9]והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו
[10]ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר
[11]זנות ויין ותירוש יקח לב
[12]עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם
[13]על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה
[14]לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה־כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט
[15]אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה
[16]כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב
[17]חבור עצבים אפרים הנח לו
[18]סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה
[19]צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם
|