|
[1] שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו־כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור
[2] ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם
[3] אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל
[4] לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו
[5] וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם־כשל גם יהודה עמם
[6] בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה־ולא ימצאו חלץ מהם
[7] ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם
[8] תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין
[9] אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה
[10] היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
[11] עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו
[12] ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה
[13] וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור
[14] כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל
[15] אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני
|