|
[1] אל חכך שפר כנשר על בית יהוה־יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו
[2] לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
[3] זנח ישראל טוב אויב ירדפו
[4] הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
[5] זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין
[6] כי מישראל והוא־חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון
[7] כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח־אולי יעשה זרים יבלעהו
[8] נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו
[9] כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
[10] גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
[11] כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא
[12] אכתוב [Q: אכתב] לו־רבו [Q: רבי] תורתי כמו זר נחשבו
[13] זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו־יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם־המה מצרים ישובו
[14] וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה
|