|
[1] חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם־בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה
[2] שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי
[3] ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן
[4] הוי גוי חטא עם כבד עון־זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל־נזרו אחור
[5] על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי
[6] מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן
[7] ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים
[8] ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה
[9] לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט־כסדם היינו לעמרה דמינו
[10] שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה
[11] למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי
[12] כי תבאו לראות פני־מי בקש זאת מידכם רמס חצרי
[13] לא תוסיפו הביא מנחת שוא־קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה
[14] חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא
[15] ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם־גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו
[16] רחצו הזכו־הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע
[17] למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה
[18] לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו
[19] אם תאבו ושמעתם־טוב הארץ תאכלו
[20] ואם תמאנו ומריתם־חרב תאכלו כי פי יהוה דבר
[21] איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה־ועתה מרצחים
[22] כספך היה לסיגים סבאך מהול במים
[23] שריך סוררים וחברי גנבים־כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם
[24] לכן נאם האדון יהוה צבאות־אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי
[25] ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך
[26] ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק־קריה נאמנה
[27] ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
[28] ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו
[29] כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו־מהגנות אשר בחרתם
[30] כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה
[31] והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה
|