|
[1] הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו
[2] להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי־להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו
[3] ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם
[4] בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
[5] הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי
[6] בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו־לשלל שלל ולבז בז ולשימו [Q: ולשומו] מרמס כחמר חוצות
[7] והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט
[8] כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים
[9] הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון
[10] כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון
[11] הלא כאשר עשיתי לשמרון־ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה
[12] והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם־אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו
[13] כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם [Q: ועתודתיהם] שושתי ואוריד כאביר יושבים
[14] ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף
[15] היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ
[16] לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו־רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש
[17] והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו־ביום אחד
[18] וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס
[19] ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם
[20] והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל־באמת
[21] שאר ישוב שאר יעקב־אל אל גבור
[22] כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים־שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה
[23] כי כלה ונחרצה־אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ
[24] לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים
[25] כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם
[26] ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים
[27] והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן
[28] בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו
[29] עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה־גבעת שאול נסה
[30] צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות
[31] נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו
[32] עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית [Q: בת] ציון גבעת ירושלם
[33] הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו
[34] ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול
|