|
[1] ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה
[2] ונחה עליו רוח יהוה־רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה
[3] והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח
[4] ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע
[5] והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו
[6] וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם
[7] ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן
[8] ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה
[9] לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים
[10] והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד
[11] והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו־אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים
[12] ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ
[13] וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים
[14] ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם
[15] והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים
[16] והיתה מסלה־לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים
|