|
[1] כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב
[2] ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם
[3] והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך־ומן העבדה הקשה אשר עבד בך
[4] ונשאת המשל הזה על מלך בבל־ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה
[5] שבר יהוה מטה רשעים־שבט משלים
[6] מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך
[7] נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה
[8] גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו
[9] שאול מתחת רגזה לך־לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ־הקים מכסאותם כל מלכי גוים
[10] כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת
[11] הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה
[12] איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים
[13] ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה־ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
[14] אעלה על במתי עב אדמה לעליון
[15] אך אל שאול תורד אל ירכתי בור
[16] ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות
[17] שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה
[18] כל מלכי גוים כלם־שכבו בכבוד איש בביתו
[19] ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב־לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס
[20] לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים
[21] הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים
[22] וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד־נאם יהוה
[23] ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות
[24] נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום
[25] לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור
[26] זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים
[27] כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה
[28] בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה
[29] אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף
[30] ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג
[31] הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו
[32] ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו
|