|
[1]כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב
[2]ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם
[3]והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך־ומן העבדה הקשה אשר עבד בך
[4]ונשאת המשל הזה על מלך בבל־ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה
[5]שבר יהוה מטה רשעים־שבט משלים
[6]מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך
[7]נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה
[8]גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו
[9]שאול מתחת רגזה לך־לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ־הקים מכסאותם כל מלכי גוים
[10]כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת
[11]הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה
[12]איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים
[13]ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה־ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
[14]אעלה על במתי עב אדמה לעליון
[15]אך אל שאול תורד אל ירכתי בור
[16]ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות
[17]שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה
[18]כל מלכי גוים כלם־שכבו בכבוד איש בביתו
[19]ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב־לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס
[20]לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים
[21]הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים
[22]וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד־נאם יהוה
[23]ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות
[24]נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום
[25]לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור
[26]זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים
[27]כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה
[28]בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה
[29]אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף
[30]ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג
[31]הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו
[32]ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו
|