|
[1]משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה
[2]חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי
[3]על כן מלאו מתני חלחלה־צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות
[4]תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה
[5]ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן
[6]כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד
[7]וראה רכב צמד פרשים־רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב
[8]ויקרא אריה־על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות
[9]והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ
[10]מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל־הגדתי לכם
[11]משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל
[12]אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו
[13]משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים
[14]לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד
[15]כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה
[16]כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר
[17]ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר
|