|
[1] משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות
[2] תשאות מלאה עיר הומיה־קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה
[3] כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו
[4] על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי
[5] כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות־בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר
[6] ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן
[7] ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה
[8] ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער
[9] ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה
[10] ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה
[11] ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם
[12] ויקרא אדני יהוה צבאות־ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק
[13] והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות
[14] ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות
[15] כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית
[16] מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו
[17] הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה
[18] צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך־קלון בית אדניך
[19] והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך
[20] והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו
[21] והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה
[22] ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח
[23] ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו
[24] ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן־מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים
[25] ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה־כי יהוה דבר
|