|
[1] משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
[2] דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
[3] ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
[4] בושי צידון־כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים־רוממתי בתולות
[5] כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
[6] עברו תרשישה הילילו ישבי אי
[7] הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
[8] מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
[9] יהוה צבאות יעצה־לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
[10] עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
[11] ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
[12] ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים [Q: כתים] קומי עברי־גם שם לא ינוח לך
[13] הן ארץ כשדים זה העם לא היה־אשור יסדה לציים הקימו בחיניו [Q: בחוניו] עוררו ארמנותיה־שמה למפלה
[14] הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן
[15] והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
[16] קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
[17] והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
[18] והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה־לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק
|