|
[1] הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו
[2] והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל
[3] וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת
[4] ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף
[5] והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם
[6] מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה
[7] והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה
[8] והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה־כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון
[9] התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר
[10] כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה
[11] ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר [Q: ספר] לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא
[12] ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר־קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר
[13] ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני־ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה
[14] לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה־הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר
[15] הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו
[16] הפככם־אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין
[17] הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב
[18] ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה
[19] ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו
[20] כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און
[21] מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק
[22] לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו
[23] כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו־יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו
[24] וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח
|