|
[1] כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים
[2] גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן
[3] שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש
[4] ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם
[5] ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד
[6] כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך
[7] ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם
[8] כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו
[9] הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה
[10] אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו
[11] אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו
[12] עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו
[13] נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים
[14] יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם
[15] מלכם [Q: מה לכם] תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות
[16] ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות [Q: נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה
[17] ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה
[18] ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים־והשהרנים
[19] הנטפות והשירות והרעלות
[20] הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים
[21] הטבעות ונזמי האף
[22] המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים
[23] והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים
[24] והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי
[25] מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה
[26] ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב
|