|
[1] ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות־ויתפשם
[2] וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס
[3] ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית־ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר
[4] ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת
[5] אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי
[6] הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו
[7] וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו
[8] ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים־אם תוכל לתת לך רכבים עליהם
[9] ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני־הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים
[10] ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה
[11] ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית־כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה
[12] ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם [Q: צואתם] ולשתות את שיניהם [Q: מימי רגליהם] עמכם
[13] ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר־שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור
[14] כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם
[15] ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור
[16] אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו
[17] עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים
[18] פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור
[19] איה אלהי חמת וארפד־איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי
[20] מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי
[21] ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו
[22] ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו־קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה
|