|
[1] ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה
[2] וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים־אל ישעיהו בן אמוץ הנביא
[3] ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה
[4] אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה
[5] ויבאו עבדי המלך חזקיהו־אל ישעיהו
[6] ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי
[7] הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו
[8] וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש
[9] וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר
[10] כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור
[11] הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות־להחרימם ואתה תנצל
[12] ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר
[13] איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה
[14] ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה
[15] ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר
[16] יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ
[17] הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי
[18] אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות־ואת ארצם
[19] ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן־ויאבדום
[20] ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך
[21] וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור
[22] זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון־אחריך ראש הניעה בת ירושלם
[23] את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל
[24] ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו
[25] אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור
[26] הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה־ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות
[27] וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה
[28] ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי
[29] יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני־ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה
[30] וזה לך האות־אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים־ואכול [Q: ואכלו] פרים
[31] ויספה פליטת בית יהודה הנשארה־שרש למטה ועשה פרי למעלה
[32] כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת
[33] לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה
[34] בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה
[35] וגנותי על העיר הזאת להושיעה־למעני ולמען דוד עבדי
[36] ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים
[37] ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה
[38] ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו
|