|
[1] וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה
[2] לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו
[3] וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון
[4] ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה
[5] ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף
[6] ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך
[7] ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו־וחליתי והייתי כאחד האדם
[8] ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים־אשר לא חרבו ותאסרהו בהם
[9] והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו
[10] ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר
[11] ויאמר אליה־אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם
[12] ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט
[13] ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים־הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה־אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת
[14] ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת
[15] ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול
[16] ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים־ותאלצהו ותקצר נפשו למות
[17] ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי־כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם
[18] ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה [Q: לי] את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם
[19] ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו
[20] ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו
[21] ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים [Q: האסורים]
[22] ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח
[23] וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם־ולשמחה ויאמרו־נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבנו
[24] ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו
[25] ויהי כי טוב [Q: כטוב] לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים [Q: האסורים] ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים
[26] ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני [Q: והמישני] את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם
[27] והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון
[28] ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים
[29] וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם־אחד בימינו ואחד בשמאלו
[30] ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו
[31] וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה
|