|
[1] ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד־אל יהוה המצפה
[2] ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל־בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב
[3] וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת
[4] ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה־ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון
[5] ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת
[6] ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל
[7] הנה כלכם בני ישראל־הבו לכם דבר ועצה הלם
[8] ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו
[9] ועתה־זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל
[10] ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם־לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל
[11] ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים
[12] וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם
[13] ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו [Q: בני] בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל
[14] ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל
[15] ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב־לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור
[16] מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה־ולא יחטא
[17] ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה
[18] ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה
[19] ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה
[20] ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה
[21] ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש־ארצה
[22] ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון
[23] ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו
[24] ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני
[25] ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב
[26] ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה
[27] וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם
[28] ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך
[29] וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב
[30] ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם
[31] ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל
[32] ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות
[33] וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע
[34] ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה
[35] ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב
[36] ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה
[37] והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב
[38] והמועד היה לאיש ישראל־עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר
[39] ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש־כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה
[40] והמשאת החלה לעלות מן העיר־עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה
[41] ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה
[42] ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו
[43] כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש
[44] ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל
[45] ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש
[46] ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב־ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל
[47] ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים
[48] ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש
|