|
[1] ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען
[2] רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה־רק אשר לפנים לא ידעום
[3] חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון־מהר בעל חרמון עד לבוא חמת
[4] ויהיו לנסות בם את ישראל־לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה
[5] ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
[6] ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם
[7] ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות
[8] ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים
[9] ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם־את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו
[10] ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים
[11] ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז
[12] ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה
[13] ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים
[14] ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה
[15] ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב
[16] ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות־גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו
[17] ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד
[18] ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה
[19] והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס־ויצאו מעליו כל העמדים עליו
[20] ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא
[21] וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו
[22] ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב־כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה
[23] ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו־ונעל
[24] והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה
[25] ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת
[26] ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה
[27] ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם
[28] ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר
[29] ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש־כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש
[30] ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה
[31] ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל
|