|
[1] ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת
[2] וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים
[3] ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה
[4] ודבורה אשה נביאה אשת לפידות־היא שפטה את ישראל בעת ההיא
[5] והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל־בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט
[6] ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון
[7] ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך
[8] ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך
[9] ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך־כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה
[10] ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה
[11] וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אילון בצענים [Q: בצעננים] אשר את קדש
[12] ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור
[13] ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו־מחרשת הגוים אל נחל קישון
[14] ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך־הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו
[15] ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב־לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו
[16] וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב־לא נשאר עד אחד
[17] וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני
[18] ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה
[19] ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו־ותכסהו
[20] ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבא ושאלך ואמר היש פה איש־ואמרת אין
[21] ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת
[22] והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה־והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו
[23] ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל
[24] ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען־עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען
|