|
[1] הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
[2] קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי
[3] וארד בית היוצר והנהו [Q: והנה הוא] עשה מלאכה על האבנים
[4] ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר־ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות
[5] ויהי דבר יהוה אלי לאמור
[6] הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל־נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל
[7] רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד
[8] ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו־ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו
[9] ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע
[10] ועשה הרעה [Q: הרע] בעיני לבלתי שמע בקולי־ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו
[11] ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם
[12] ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה
[13] לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל
[14] היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים־נוזלים
[15] כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה
[16] לשום ארצם לשמה שרוקת [Q: שריקת] עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו
[17] כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם
[18] ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות־כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו
[19] הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי
[20] הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם
[21] לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה
[22] תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה [Q: שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי
[23] ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות־אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו [Q: ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם
|