|
[1] כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה
[2] ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה
[3] כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה
[4] כי אם עשו תעשו את הדבר הזה־ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו
[5] ואם לא תשמעו את הדברים האלה־בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה
[6] כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה [Q: נושבו]
[7] וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש
[8] ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת
[9] ואמרו־על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום
[10] אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך־כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו
[11] כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד
[12] כי במקום אשר הגלו אתו־שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד
[13] הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו
[14] האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר
[15] התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה־אז טוב לו
[16] דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה
[17] כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות
[18] לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה
[19] קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם
[20] עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך
[21] דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי
[22] כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך
[23] ישבתי [Q: ישבת] בלבנון מקננתי [Q: מקננת] בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה
[24] חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך
[25] ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם־וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים
[26] והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו
[27] ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם־לשוב שם שמה לא ישובו
[28] העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו
[29] ארץ ארץ ארץ־שמעי דבר יהוה
[30] כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי־גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה
|