|
[1]הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי־נאם יהוה
[2]לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה
[3]ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו
[4]והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה
[5]הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ
[6]בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו
[7]לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים
[8]כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם
[9]לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי־הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו
[10]כי מנאפים מלאה הארץ־כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן
[11]כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה
[12]לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה
[13]ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל
[14]ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה
[15]לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ
[16]כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם־מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה
[17]אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה
[18]כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי [Q: דברו] וישמע
[19]הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול
[20]לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה
[21]לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו
[22]ואם עמדו בסודי־וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם
[23]האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק
[24]אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה
[25]שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי
[26]עד מתי היש בלב הנבאים־נבאי השקר ונביאי תרמת לבם
[27]החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו־כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל
[28]הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה
[29]הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע
[30]לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו
[31]הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם
[32]הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה־נאם יהוה
[33]וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה־ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה
[34]והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה־ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו
[35]כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה
[36]ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו
[37]כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה
[38]ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה־ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה
[39]לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם־מעל פני
[40]ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח
|