|
[1] הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי־נאם יהוה
[2] לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה
[3] ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו
[4] והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה
[5] הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ
[6] בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו
[7] לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים
[8] כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם
[9] לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי־הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו
[10] כי מנאפים מלאה הארץ־כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן
[11] כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה
[12] לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה
[13] ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל
[14] ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה
[15] לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ
[16] כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם־מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה
[17] אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה
[18] כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי [Q: דברו] וישמע
[19] הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול
[20] לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה
[21] לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו
[22] ואם עמדו בסודי־וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם
[23] האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק
[24] אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה
[25] שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי
[26] עד מתי היש בלב הנבאים־נבאי השקר ונביאי תרמת לבם
[27] החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו־כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל
[28] הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה
[29] הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע
[30] לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו
[31] הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם
[32] הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה־נאם יהוה
[33] וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה־ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה
[34] והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה־ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו
[35] כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה
[36] ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו
[37] כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה
[38] ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה־ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה
[39] לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם־מעל פני
[40] ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח
|