|
[1] לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד־הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים־ושוב אלי נאם יהוה
[2] שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת [Q: שכבת]־על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך
[3] וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם
[4] הלוא מעתה קראתי [Q: קראת] לי אבי אלוף נערי אתה
[5] הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל
[6] ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן־ותזני שם
[7] ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב־ולא שבה ותראה [Q: ותרא] בגודה אחותה יהודה
[8] וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה־ותלך ותזן גם היא
[9] והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ
[10] וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה־בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה
[11] ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה
[12] הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה־לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם
[13] אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה
[14] שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון
[15] ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל
[16] והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה־לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד
[17] בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד־אחרי שררות לבם הרע
[18] בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם
[19] ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו [Q: תקראי] לי ומאחרי לא תשובו [Q: תשובי]
[20] אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה
[21] קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם
[22] שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו
[23] אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל
[24] והבשת אכלה את יגיע אבותינו־מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם
[25] נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו־כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו
|