|
[1]אםתשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד
[2]ונשבעתחי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו
[3]כיכה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים
[4]המלוליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה־מפני רע מעלליכם
[5]הגידוביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו [Q: תקעו] שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר
[6]שאונס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון־ושבר גדול
[7]עלהאריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו־לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב
[8]עלזאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו
[9]והיהביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו
[10]ואמראהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש
[11]בעתההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי־לוא לזרות ולוא להבר
[12]רוחמלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם
[13]הנהכעננים יעלה וכסופה מרכבותיו־קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו
[14]כבסימרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך
[15]כיקול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים
[16]הזכירולגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם
[17]כשמרישדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה
[18]דרכךומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך
[19]מעימעי אחולה [Q: אחילה] קירות לבי המה לי לבי־לא אחרש כי קול שופר שמעתי [Q: שמעת] נפשי תרועת מלחמה
[20]שברעל שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי
[21]עדמתי אראה נס־אשמעה קול שופר
[22]כיאויל עמי אותי לא ידעו־בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו
[23]ראיתיאת הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם
[24]ראיתיההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו
[25]ראיתיוהנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו
[26]ראיתיוהנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה־מפני חרון אפו
[27]כיכה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה
[28]עלזאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל־על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה
[29]מקולפרש ורמה קשת ברחת כל העיר־באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש
[30]ואתי[Q: ואת] שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך־לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו
[31]כיקול כחולה שמעתי צרה כמבכירה־קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים
|