|
[1] אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד
[2] ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו
[3] כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים
[4] המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה־מפני רע מעלליכם
[5] הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו [Q: תקעו] שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר
[6] שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון־ושבר גדול
[7] עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו־לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב
[8] על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו
[9] והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו
[10] ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש
[11] בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי־לוא לזרות ולוא להבר
[12] רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם
[13] הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו־קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו
[14] כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך
[15] כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים
[16] הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם
[17] כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה
[18] דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך
[19] מעי מעי אחולה [Q: אחילה] קירות לבי המה לי לבי־לא אחרש כי קול שופר שמעתי [Q: שמעת] נפשי תרועת מלחמה
[20] שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי
[21] עד מתי אראה נס־אשמעה קול שופר
[22] כי אויל עמי אותי לא ידעו־בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו
[23] ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם
[24] ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו
[25] ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו
[26] ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה־מפני חרון אפו
[27] כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה
[28] על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל־על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה
[29] מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר־באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש
[30] ואתי [Q: ואת] שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך־לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו
[31] כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה־קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים
|