|
[1] שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה־ואסלח לה
[2] ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו
[3] יהוה עיניך הלוא לאמונה־הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב
[4] ואני אמרתי אך דלים הם נואלו־כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם
[5] אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם־כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות
[6] על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם־נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם
[7] אי לזאת אסלוח [Q: אסלח] לך־בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו
[8] סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו
[9] העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי
[10] עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה
[11] כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה־נאם יהוה
[12] כחשו ביהוה ויאמרו לוא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה
[13] והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם
[14] לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים־ואכלתם
[15] הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא־גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר
[16] אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים
[17] ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך־יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה־בחרב
[18] וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה
[19] והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם־כן תעבדו זרים בארץ לא לכם
[20] הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר
[21] שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו
[22] האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו
[23] ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו
[24] ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה [Q: יורה] ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר לנו
[25] עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם
[26] כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו
[27] ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו
[28] שמנו עשתו גם עברו דברי רע־דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו
[29] העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי
[30] שמה ושערורה נהיתה בארץ
[31] הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה
|