|
[1] הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
[2] כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך־אל ספר
[3] כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם־וירשוה
[4] ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל־ואל יהודה
[5] כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו־פחד ואין שלום
[6] שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון
[7] הוי כי גדול היום ההוא־מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע
[8] והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים
[9] ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם
[10] ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל־כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד
[11] כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך
[12] כי כה אמר יהוה אנוש לשברך־נחלה מכתך
[13] אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך
[14] כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי־על רב עונך עצמו חטאתיך
[15] מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך־עשיתי אלה לך
[16] לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז
[17] כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך־ציון היא דרש אין לה
[18] כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב
[19] ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו
[20] והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו
[21] והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי־נאם יהוה
[22] והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים
[23] הנה סערת יהוה חמה יצאה־סער מתגורר על ראש רשעים יחול
[24] לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה
[25] בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם
|