|
[1]כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל
[2]מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
[3]עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים
[4]עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו
[5]כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו
[6]כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל
[7]הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ־בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה
[8]בבכי יבאו ובתחנונים אובילם־אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא
[9]שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו
[10]כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו
[11]ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד
[12]אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם
[13]ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה
[14]כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים־רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו
[15]כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב
[16]ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם
[17]שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי
[18]כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי
[19]הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים־כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו־רחם ארחמנו נאם יהוה
[20]הציבי לך צינים שמי לך תמרורים־שתי לבך למסלה דרך הלכתי [Q: הלכת] שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה
[21]עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר
[22]כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש
[23]וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר
[24]כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי
[25]על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי
[26]הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה
[27]והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס־ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה
[28]בימים ההם־לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה
[29]כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו
[30]הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה־ברית חדשה
[31]לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם־נאם יהוה
[32]כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
[33]ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה־כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
[34]כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו
[35]אם ימשו החקים האלה מלפני־נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני־כל הימים
[36]כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו־נאם יהוה
[37]הנה ימים [Q: באים] נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה
[38]ויצא עוד קוה [Q: קו] המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה
[39]וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות [Q: השדמות] עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה־קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם
[40][No verse.]
|