|
[1] למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
[2] אין עוד תהלת מואב־בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
[3] קול צעקה מחרונים־שד ושבר גדול
[4] נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה [Q: צעיריה]
[5] כי מעלה הלחות [Q: הלחית] בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
[6] נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
[7] כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש [Q: כמוש] בגולה כהניו ושריו יחד [Q: יחדו]
[8] ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר־אשר אמר יהוה
[9] תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
[10] ארור עשה מלאכת יהוה־רמיה וארור מנע חרבו מדם
[11] שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר
[12] לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
[13] ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
[14] איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
[15] שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך־יהוה צבאות שמו
[16] קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
[17] נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז־מקל תפארה
[18] רדי מכבוד ישבי [Q: ושבי] בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
[19] אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
[20] הביש מואב כי חתה הילילי [Q: הילילו] וזעקי [Q: וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב
[21] ומשפט בא אל ארץ המישר־אל חלון ואל יהצה ועל מופעת [Q: מיפעת]
[22] ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
[23] ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
[24] ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב־הרחקות והקרבות
[25] נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה־נאם יהוה
[26] השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
[27] ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה [Q: נמצא] כי מדי דבריך בו תתנודד
[28] עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
[29] שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
[30] אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
[31] על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
[32] מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו־על קיצך ועל בצירך שדד נפל
[33] ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי־לא ידרך הידד הידד לא הידד
[34] מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם־מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
[35] והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
[36] על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
[37] כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
[38] על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו־נאם יהוה
[39] איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו
[40] כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
[41] נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
[42] ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
[43] פחד ופחת ופח־עליך יושב מואב נאם יהוה
[44] הניס [Q: הנס] מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
[45] בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
[46] אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
[47] ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב
|