|
[1]לבניעמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו־מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב
[2]לכןהנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה
[3]היליליחשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה־חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו
[4]מהתתהללי בעמקים־זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי
[5]הננימביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות־מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד
[6]ואחריכן אשיב את שבות בני עמון־נאם יהוה
[7]לאדוםכה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם
[8]נסוהפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו
[9]אםבצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים
[10]כיאני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו
[11]עזבהיתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו
[12]כיכה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה
[13]כיבי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם
[14]שמועהשמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה
[15]כיהנה קטן נתתיך בגוים־בזוי באדם
[16]תפלצתךהשיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה
[17]והיתהאדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה
[18]כמהפכתסדם ועמרה ושכניה־אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
[19]הנהכאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן־כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני
[20]לכןשמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם
[21]מקולנפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה
[22]הנהכנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה
[23]לדמשקבושה חמת וארפד־כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל
[24]רפתהדמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה
[25]איךלא עזבה עיר תהלה [Q: תהלת]־קרית משושי
[26]לכןיפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות
[27]והצתיאש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד
[28]לקדרולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור [Q: נבוכדראצר] מלך בבל־כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם
[29]אהליהםוצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב
[30]נסונדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור־נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם [Q: עליכם] מחשבה
[31]קומועלו אל גוי שליו יושב לבטח־נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו
[32]והיוגמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה
[33]והיתהחצור למעון תנים שממה־עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
[34]אשרהיה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה־לאמר
[35]כהאמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם
[36]והבאתיאל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם [Q: עילם]
[37]והחתתיאת עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי־נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם
[38]ושמתיכסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה
[39]והיהבאחרית הימים אשוב [Q: אשיב] את שבית [Q: שבות] עילם־נאם יהוה
|