|
[1] איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים־וסר מרע
[2] ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות
[3] ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם
[4] והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם
[5] ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם־כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים
[6] ויהי היום־ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם
[7] ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה
[8] ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע
[9] ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים
[10] הלא את [Q: אתה] שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו־מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ
[11] ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו־אם לא על פניך יברכך
[12] ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך־רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה
[13] ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
[14] ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם
[15] ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
[16] עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
[17] עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
[18] עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
[19] והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
[20] ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו
[21] ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה־יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך
[22] בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים
|